מרץ
13
0

אוכל מרענן

אבטיח

מגזין פנימה

"בימות החמה אוכלים מאכלים קרים ולא ירבה בתבליניו. ואוכל את החומץ. ובימות הגשמים אוכל אוכלין החמין ומרבה בתבליניו ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית" (הרמב"ם, הלכות דעות, פרק ד).

ארון הבגדים הוחלף זה מכבר, השלט במזגן כבר קיבל הוראה לקרר ושמיכות הפוך פינו מקומן לשמיכות הקיץ. זהו, אנו מוכנות לקיץ שמביא עמו את גלי החום המעיקים.
אלא שיש עוד משהו שאפשר לעשות כדי לעבור את החום ביתר קלות – לאכול בהתאם. הרמב"ם דיבר על כך כבר במאה השתים עשרה, וחכמים מהמזרח פיתחו שיטות תזונה שלמות על בסיס הידע הזה – שיטת התזונה על פי הרפואה הסינית ושיטת המקרוביוטיקה שמקורה ביפן. Read More
מרץ
13
0

סגולותיה של החיטה

חיטה

חיטה – מגזין פנימה

"כי ד' אלֹהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיָנֹת ותהֹמֹת יֹצאים בבקעה ובהר. ארץ חִטה ושעֹרה וגפן ותאנה ורִמון, ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח', ז'-ח').

החיטה היא אחד משבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו ואולי הדגן הנפוץ ביותר בארץ. לכבוד חג השבועות, חג הקציר שבו נקצרים ביכורי החיטים, ברצוני להרחיב על דגן מופלא זה.
בכדי להבין את ההבדל בין חיטה מלאה לחיטה "ריקה", או באופן המוכר לנו יותר – הקמח הלבן, יש להבין תחילה את מבנה צמח החיטה. חיטה היא צמח עשבוני חד שנתי השייך למשפחת הדגניים. גרעין החיטה גדל בתפרחת הקרויה שיבולת והוא מורכב משלושה חלקים: Read More
איזון

איזון – מגזין פנימה

 

שני ברנשים חסרי מזל נתפסו ע"י חיילי המלך והואשמו בגניבה על לא עוול בכפם. המלך הזועם ציווה להורגם והם התחננו על חייהם בטענה כי הם חפים מפשע. המלך, שקורטוב של חמלה זרם בעורקיו, ניאות לתת להם הזדמנות והציב בפניהם אתגר: "עליכם להלך על חבל דק המתוח בין שניגדותיו של מצוק. אם תצליחו להגיע בבטחה לצדו השני של המצוק – תשוחררו לחופשי".

לאחר שהראשון מביניהם צלח את המשימה ונחת על קרקע בטוחה בעברו השני של המצוק צעק לעברו חברו: איך עשית זאת? תן לי עצה מה עלי לעשות בכדי להצליח?" "פשוט", ענה חברו, "בכל פעם שאתה רואה שנטית לכיוון אחד מיד תטה את גופך לכיוון השני, כך תוכל לשמור על איזון ולא ליפול". Read More

אכילה נכונה

אכילה נכונה – צילום פנימה

כללים לאכילה נכונה

חכמי הקבלה מלמדים אותנו שעיקר סוד ט"ו בשבט הוא תיקון האכילה.

המילה אכילה בהקשר של חכמת הסוד מורה על קבלה של אור החכמה, התענוג שאנו כמהים ומשתוקקים אליו, החיות הגלומה בכל דבר.

כאשר אנו מבצעים את פעולת האכילה כראוי – אנחנו מעלים ניצוצות ומתחברים ליותר אור. לעומת זאת, כשאנו אוכלים אכילה בהמית בלבד, אנחנו מתנתקים. הסוד של ט"ו בשבט אם כן הוא סוד החיבור לאור.

כדי שנוכל להכיל את האור אנו זקוקים לכלים, ולכבוד ראש השנה לאילן ברצוני לפרט כמה כללים שיעזרו לנו – לפחות ברובד הגשמי – להכין כלים לשפע.

יש לזכור שאכילה בריאה מתבטאת לא רק בהקפדה על בחירת מזון טוב אלא גם בשמירה על כללי אכילה נכונה, כדי להבטיח שהמזון ינוצל באורח יעיל ולא ייצור פסולת. בהקשר זה ראוי לציין כי גם אכילת מזון בריא לעילא ולעילא שלא על פי כללי האכילה עלולה לגרום לפסולת, או בשפת המקובלים לשבירת הכלים ולאיבוד האור.

Read More

אכילת פירות
"וַיִּקַּח ה' אֱלֹקִים, אֶת הָאָדָם. וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. וַיְצַו ה' אֱלֹקִים עַל-הָאָדָם לֵאמרֹ. מִכּלֹ עֵץ הַגָּן,אָכלֹ תּאֹכֵל." (בראשית ב, טו-טז)

נראה שאכילת פירות האילן יכולה ללמדנו קמעה על החיים בגן עדן. הפרי בניגוד לשאר מוצרי המזון שאנו צורכים אינו זקוק לשום תהליך בטרם נאכל ממנו. אין צורך לבשל אותו, לטחון אותו, או לשחוט אותו. הוא מוגש לנו במלוא הדרו ושלל יתרונותיו התזונתיים – רק לקטוף ולאכול.

האילן הם המזון הטוב ביותר לאדם. מעבר לעובדה שהם יפים למראה ומצטיינים בטעם נהדר הם גם משופעים ביתרונות תזונתיים – הפירות עשירים בויטמינים ומינרלים, ובמחקר שנעשה לאחרונה נמצא כי הם עשירים בביופלבנואידים שבנוסף להיותם נוגדי חמצון הם מסייעים למחלות כלי דם, תורמים לפעילות

אנטי-אלרגית ואנטי-דלקתי, עוזרים למנוע סיבוכי מחלת הסוכרת ותורמים לפעילות מערכת החיסון ולפעילות אנטי-סרטנית.

Read More

שני ברנשים חסרי מזל נתפסו ע"י חיילי המלך והואשמו בגניבה על לא עוול בכפם. המלך הזועם ציווה להורגם והם התחננו על חייהם בטענה כי הם חפים מפשע. המלך, שקורטוב של חמלה זרם בעורקיו, ניאות לתת להם הזדמנות והציב בפניהם אתגר: "עליכם להלך על חבל דק המתוח בין שניגדותיו של מצוק. אם תצליחו להגיע בבטחה לצדו השני של המצוק – תשוחררו לחופשי".

לאחר שהראשון מביניהם צלח את המשימה ונחת על קרקע בטוחה בעברו השני של המצוק צעק לעברו חברו: איך עשית זאת? תן לי עצה מה עלי לעשות בכדי להצליח?" "פשוט", ענה חברו, "בכל פעם שאתה רואה שנטית לכיוון אחד מיד תטה את גופך לכיוון השני, כך תוכל לשמור על איזון ולא ליפול".

הנמשל של סיפור זה הוא צליחתנו את החיים הללו, מבלי ליפול. הסוד הוא מלאכת האיזון. כל הפרה של איזון מלווה במחיר כלשהו: מחלה, פציעה, יציאה מהכלים. ובמקרה הגרוע –נפילה מהחבל לתהום הפעורה מתחתיו. Read More

אחד המנהגים בחג הפורים הוא המנהג להתחפש. התחפושת למעשה מסתירה את זהותו האמתית של זה הלובש אותה – כמו הדסה שהתחפשה לאסתר והסתירה את זהותה. מנהג זה הוא כה אהוב על ילדים עד כי ישנו שיר המבקש "ומי ייתן ובא פורים פעמיים בשבוע".

גם בתעשיית המזון אימצו מנהג זה, להסתיר את זהותם של מזונות תחת איפור, מסכות ותחפושות, אלא שבמקרה זה עושים זאת מידי יום ביומו בכל עונות השנה, כשהמניע לכך הוא לא רצון תמים לשחוק ומשחק אלא רצון להפיק יותר רווחים ממכירת המזון. התוצאה של "מנהג" זה היא שלל תחלואים ומזיקים. בספרו של ד"ר סדובסקי "בריאות ותוספים במזון" (בהוצאת שדה) הוא כותב כי לכל תוספי המזון יש חלק חשוב בעלייה בתחלואה ובתמותה ממחלות סרטן ומחלות כרוניות אחרות. ככל שעיבוד המזון מתקדם כך נוצרים יותר ויותר תוספים המסייעים ליצרני המזון להגדיל את רווחיהם – על חשבון הבריאות שלנו ושל ילדינו. מרבית תוספי המזון אינם חיוניים לצרכן אלא בעיקר ליצרן. הם פועלים על חוש הראיה, חוש הריח וחוש הטעם. הם מאריכים את חיי המדף של המזון ומאפשרים מכירות טובות יותר. חומרי שימור מוכנסים למזון כדי להאריך את חיי המדף שלו. מים מוספים למזון כדי להוסיף למשקלו, ומאחר ונוספו מים מוסיפים גם פוספטים כדי שיקשרו את המים למזון וימנעו את קלקולו. חומרי טעם וריח משפרים את טעמו וריחו של המזון. צבעי מאכל משפרים את מראהו. גורמי לחות מונעים את התייבשותו, ובכדי לגרום לו להראות אסתטי מוסיפים לו מונעי קצף, מונעי הדבקה ומלבינים למיניהם Read More

לחם עוני – המפתח ליציאה מעבדות לחירות

"שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי, כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (דברים טז ג). הספורנו מפרש את הביטוי "לחם עוני" : לחם שהיו אוכלים בעוני ושלא היה להם פנאי להשהות עיסתם עד שתחמץ מפני נוגשים אצים. כי בחפזון יצאת. והטעם להזכיר חפזון הלחם הוא, כי תמורת אותו חפזון העוני היה לך אח"כ חפזון הגאולה כענין והפכתי אבלם לששון.

בדברים מופלאים אלה טמון כלל ועיקר גדול מאד בעבודת תיקון האכילה. בטרם אסביר כלל זה חשוב להקדים ולספר עד כמה קשה הדבר לשנות הרגלי אכילה.  קושי זה נובע ממספר דברים. ראשית מתמודד האדם שעובר שינוי עם קושי בסיסי של שינוי הרגלים. בראש ובראשונה כרוך השינוי בהסתגלות מחדש לשגרה יומית. כך למשל, המעבר לתפריט בריא מצריך שעות ארוכות של הכנת הירקות לאכילה: השריה, שטיפה, בדיקה.  או הנבטת קטניות שמצריכה בירור, השריה, הנבטה, שטיפה…. פעולות שלא היו חלק משגרת יומו קודם לכן. בנוסף קיים הקושי ההסתגלותי בהבט של מגוון הטעמים. אם בעבר היו בלוטות הטעם של אותו אדם מורגלות לטעמים עזים של מלח, סוכר, חריף או מונוסודיום גלוטומאט, הרי שבמעבר לתפריט בריא ונטול תיבול עז קשה לבלוטות האלה לחוש את הטעמים העדינים של המלפפון או הגמבה. לוקח בממוצע 8 שבועות לחזור ולשקם את רגישות הבלוטות ולחזור ולהנות מטעמם הטבעי של הירקות. ואם כל זה לא מספיק תוסיפו לנ"ל את תופעות הניקוי שחווה האדם, שיכולות לבוא לידי ביטוי בשלל חוויות החל בכאב ראש או בחילות,  אולי כמה נגעים על העור ולעתים גם התפרצויות זעם או בכי – שמעידות על ניקוי ברובד הרגשי-נפשי Read More